האם כדאי לי להשקיע את הכסף?
התשובה היא: כן. ההשקעה זניחה והרווח הוא כפול. רכישת כל אחת מחוברות ההכנה, או אפילו רק מבחן מחוננים לדוגמא מאפשרת לחשוף את הילד או הילדה שלכם לסוג המבחן, לאופי השאלות ולרמתן. עצם החשיפה היא בעלת ערך אדיר ותאפשר לילדים להגיע למבחן האיתור כשהם רגועים יותר וחרדים פחות.
מעבר לזה, אם תקבלו תשובה כי שווה להשקיע היות ויש לילד או לילדה שלכם סיכוי טוב לעבור את המבחן – אז תשקיעו בכיף כי תדעו שאתם לא משקיעים את כספכם בלומדות או בקורסי הכנה לשווא. לעומת זאת, אם התשובה שתקבלו היא שלילדכם או ילדתכם אין סיכוי גבוה לעבור את המבחן – לא תשקיעו כספים מיותרים בהכנה מיותרת ומלחיצה וכך תחסכו עוגמת נפש גם מעצמכם ובעיקר – מילדכם.
האם כדאי לי שהילד/ה שלי יאותרו כמחוננ/ת?
כן! במשרד החינוך קיים אגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים, והמערכת הציבורית מספקת חינוך למחוננים בהיקף שאין כדוגמתו בעולם. תקציב משרד החינוך לטיפוח ילדים מחוננים עומד על עשרות מליוני שקלים בשנה וגדל בהתמדה. ישנה גם תוספת של שעות תקן לכל כיתת מחוננים בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים. ילדים מחוננים יכולים להשתלב בכיתות מחוננים מיוחדות המשולבות בבתי ספר רגילים, או ללמוד בכיתה רגילה ולהנות מימי העשרה שבועיים. כמו כן התוכניות למחוננים כוללות חוגים המתקיימים בשעות אחר הצהריים. שפע התקציבים, ההעשרה וההשקעה היא סיבה מרכזית שהורים רבים עושים מאמץ כביר במטרה שילדם יאובחן כמחונן.
מי נחשב למחונן ומי למצטיין?
ילדים הנמצאים באחוזונים 97.5-100 , כלומר ה- 2.5% העליונים – מאותרים כמחוננים. ילדים הנמצאים בין אחוזונים 93-97.5 מוגדרים כמצטיינים. גם ילדים מצטיינים נהנים מהשקעה תקציבית גדולה, מהעשרה ואפילו ומימי שליפה בערים מסויימות בארץ.
האם האחוזון הוא גם תלוי מיקום גאוגרפי?
בעבר היה משרד החינוך מבצע חיתוך אחוזונים לפי ערים אך לאחרונה נוהל זה בוטל וכיום כל הארץ מתפקדת כמקשה אחת לצורך פילוח אחוזונים (למרות שהם טוענים אחרת) לכן, גם אנחנו, למרות שישנה לנו את היכולת לפלח אחוזונים לפי אזור מגורים, מציגים לכם את המיקום היחסי של ילדכם ביחס לשכבת הגיל הארצית.
האם כדאי לערער אם הילד שלי לא עבר את מבחן האיתור?
לפני שמערערים כדאי לתת לילדכם להיבחן באינדיקטור מבחן המחוננים בכדי להבין היכן הוא נמצא ביחס לשאר ילד השכבה והאם יש לו סיכוי טוב לעבור את מבחן איתור המחוננים. אם תקבלו תשובה כי לילד יש סיכוי טוב לעבור את המבחן אז תשובותינו היא : כן. בהחלט ומומלץ לערער. חשוב שתדעו ! מספר הערעורים למשרד החינוך לגבי ילדים ש”נכשלו” במבחני מכון סאלד, עולה מדי שנה.
הורים מבקשים מבחן חוזר וטוענים ל”שגיאה באבחון” . חשוב לזכור, בכל רגע, את הלחץ הרב המופעל על הילד ש”נכשל” במבחן ולדעת שההתעקשות של הורים, במיוחד אם הילד אינו באמת מחונן גורמת לילד יותר נזק מתועלת. נכון שילד שאותר כמחונן בהחלט יזכה להשקעה גדולה בהרבה מאשר ילד שלא אותר אותר ככזה, אך במרוץ לתואר המחונן , אסור לנו לשכוח כי מדובר בסופו של דבר בילדים צעירים מאוד וכדאי להיות מאוד ערניים לגבי הלחץ שאנו מפעילים עליהם במטרה לקדם אותם לעבר התוצאה הנכספת.
איך עובד האינדיקטור?
הרעיון פשוט…במערכת האינדיקטור מוזנים מבחנים המדמים מבחן אמיתי שבו יתקל ילדכם במבחן האיתור (שלב א או שלב ב). שאלות האינדיקטור מבוססות על שאלות שהופיעו במבחני האיתור לאורך השנים לצד שאלות שנכתבו על ידי הצוות החינוכי שלנו והן מנוסחות באופי וברמה של השאלות שיופיעו במבחן האיתור. בשנים האחרונות, אלפי ילדים שעברו את מבחן שלב א’ נבחנו במבחנים שלנו וכך למעשה יש לנו בסיס נתונים המשקף את הביצועים של אלפי ילדים שנמצאים באחוזון 85 ומעלה (כלומר אלה שעברו את מבחן שלב א) לכן, כשילדך ייבחן באינדיקטור, נוכל לדעת מיד, על סמך תוצאות המבחן שלו, היכן הוא נמצא באופן יחסי לשאר הילדים שגם הם עברו את שלב א’ ולגזור מכך את הסיכוי שלו להיות מאותר כמחונן (על סמך המיקום שלו באחוזון שכבת הגיל שלו).
האם האינדיקטור מהימן?
איך יודעים שאכן הילדים הם אלה שעושים את המבחן וללא עזרת ההורים שלהם? היות ומדובר בשירות הניתן בתשלום, ובו ההורה מעוניין לקבל מידע על המיקום היחסי של הילד שלו וסיכויי ההצלחה שלו במבחן, אין טעם שהורה יעשה את המבחן עבור הילד או אפילו יעזור לו. יחד עם זאת, המערכת מתוכנתת לאתר מקרי קיצון כגון – סיום המבחן במהירות שאינה הולמת את היכולות של ילדים בכיתה ב’, ביצוע מבחן מושלם מדי ועוד. במקרים כאלה, המערכת מצביעה למבצעי מבחנים כאלה על המיקום היחסי על סמך הציון שהושג ,אך תוצאות מבחנים אלה לא יכנסו למאגר הנתונים שלנו ולכן לא יעוותו את הנתונים שלנו ואת האחוזונים שלנו. אמצעי זהירות אלה, ביחד עם העבודה שמדובר על מאגר נתונים עצום ( BIG DATA) מבטיחים את מהימנות המערכת.
האם לשלוח את הילד לקורס הכנה למבחן לאיתור מחוננים?
השאלה מורכבת, כי מצד אחד מדובר על ילדים צעירים וההגיון אומר : מי שבאמת מחונן, סביר שיאותר ככזה גם בלי קורס. מצד שני, יותר ויותר הורים שולחים כיום את הילדים שלהם לקורס הכנה וילד, גם מחונן, שיגיע ללא הכנה וייחשף למבחן מסוג זה בפעם הראשונה בחייו במבחן עצמו, עלול להוציא תוצאה נמוכה יותר מחבריו הלא מחוננים שמגיעים לבחינה אחרי קורס הכנה.
חשוב לזכור כי בסופו של יום, אחוז המאותרים הוא בממוצע 2.5 האחוזים העליונים, ולכן ברור כי הרוב המכריע של הילדים, גם ילדים חכמים מאוד לא יאותרו כמחוננים. קורס ההכנה עלול להלחיץ ילדים וחוסר הצלחה במבחן רק תגביר אצלם את תחושת הכשלון והתסכול…כי הם הרי עבדו קשה והתכוננו.
אז לשלוח או לא לשלוח?
כן מומלץ לעבוד עם הילדים שיש להם סיכוי טוב לעבור את הבחינה. חשוב לקבל הערכה מדוייקת לגבי המיקום היחסי של ילדכם וסיכויי ההצלחה שלו במבחן. אם יש לילד סיכוי לא רע להיות מאותר כמחונן , מומלץ בהחלט להשקיע בקורס הכנה. אם אין לו סיכוי – תחסכו מהילד את הלחץ.
איך תדעו מה מיקומו היחסי של ילדכם ? תנו לילד להתנסות באינדיקטור של מיחונן. האינדיקטור מנתח ומצביע על סיכויי הילד לעבור את בהצלחה את המבחן על סמך השוואה של תוצאות המבחן של ילדכם לתוצאות של ילדים אחרים בשכב הגיל שלו. הרווח הוא כפול – גם תחשפו את הילד לאופי הבחינה ולסוג השאלות בבחינה, וגם תדעו אם כדאי להשקיע ולתת “פוש” לקראת המבחן (במידה ותראו כי יש לילד סיכוי טוב לעבור את הבחינה). כך תיצרו מצב שהילד יגיע לבחינת האיתור עם רמת מוכרות גבוהה לסוג השאלות ורמת חרדה נמוכה.
האם כדאי לרכוש לומדה לתרגול לקראת המבחן לאיתור מחוננים מחוננים?
גם כאן , הכל תלוי ביכולות של הילד ובמיקומו היחסי לחבריו לשכבת הגיל. עם ילד שיש לו סיכוי טוב לעבור את מבחן האיתור – מומלץ לעבוד בכדי שהילד יגיע למבחן מוכן וישיג את התוצאה האופטימלית מבחינתו. מצד שני, כל ילד הנמצא מעל אחוזון 75% מוגדר כילד הנמצא ברביע העליון.
ילדים אלה הם חכמים ומוכשרים ובכל זאת, רובם לא יעברו את המבחן. גם בתקשורת ממליצים להשתמש באינדיקטור של מיחונן ולהבין היכן מיקומו היחסי של הילד שלכם ומה הסיכוי שלו להיות מאותר כמחונן. כך, יחסך תסכול רב מילדים רבים ומצד שני, הורים לילדים בעלי פוטנציאל להיות מאותרים כמחוננים ידעו שכדאי להם להשקיע בתרגול ובהכנה לקראת המבחן כי לילדם יש סיכוי טוב לעבור את המבחן וליהנות מכל תקציבי האקסטרא המיועדים להשקעה ולקידום של ילדים מחוננים.