התמודדות עם מבחן אמריקאי – מבחן המחוננים שלב א ו-ב

מבחן המחוננים שלב א’ הוא מבחן אותו עוברים כל תלמידי כיתה ב’ ברחבי הארץ. הוא נכתב על ידי מכון קרני ומועבר לרוב על ידי מחנכת הכיתה. המבחן נערך כשבועיים-שלושה לאחר חופשת הסוכות בכיתה ב’. מבחן המחוננים שלב א’ הוא מבחן אמריקאי (שאלות רבות ברירה).

אך ילדים בכיתה ב’ מעולם לא נתקלו קודם לכן במבחן אמריקאי בבית הספר. ילדים שלא יעברו הכנה למבחן המחוננים, ייאלצו להתמודד עם מבחן מסוג זה בפעם הראשונה בחייהם בזמן אמת, דבר אשר עלול לגרור הרבה טעויות בתשובותיהם או איבוד של זמן יקר במבחן.

כידוע לנו, מבחן אמריקאי הוא מבחן מאוד טריקי בו יש תשובות מבלבלות, וההנחיה לבחור את התשובה הנכונה ביותר מבין תשובות נתונות זו לא כל כך פשוטה. במהלך חיינו הבוגרים פיתחנו אסטרטגיות שונות להתמודדות מול מבחן רב-ברירתי, הכרנו את המקומות בהם הוא עשוי להיות טריקי, למדנו לזהות זאת ופיתחנו כלים שיעזרו לנו לענות עליו נכונה. אך ילדינו טרם פיתחו את הכלים והאסטרטגיות האלה, ולכן חשוב לבצע להם הכנה למבחן המחוננים שלב א’.

איך לבצע הכנה למבחן המחוננים?

  1. חשיפה ראשונית למבחן אמריקאי – ראשית, חשוב להסביר לילדים שמדובר במבחן לא כל כך תמים ושהם צריכים להיות מעט חשדניים כשהם מנסים לענות עליו, כי תשובה שנראית נכונה אינה בהכרח הנכונה ביותר מבין ארבע התשובות הנתונות.

    לאחר ההסבר, נבצע חשיפה ראשונית למבחן אמריקאי. הרבה ילדים שנחשפים בפעם הראשונה למבחן רב-ברירתי מסמנים שתי תשובות שלדעתם נכונות, או טוענים שיש טעות בשאלה ולא מסמנים אף תשובה. לכן כבר בחשיפה הראשונית למבחן נדגיש לילדים כי עליהם לסמן רק תשובה אחת ושאין טעות בשאלה.

    בסיום המענה על השאלות יש לערוך עם הילד/ה בדיקה של המבחן ותהליך בקרה עצמית שיסייע להצליח במבחן המחוננים. כשנעבור על התשובות שהילד/ה סימנ/ה, אם הילד או הילדה סימנו תשובה שהיא נכונה אך אינה הנכונה ביותר מבין התשובות הנתונות, נוודא מולם שהם מבינים את ההבדל בין התשובות ויודעים לזהות את הטעות שלהם.

  2. ניחוש תשובה – יש להסביר לילדים שאם הם לא יודעים בכלל מה התשובה לשאלה מסוימת, עליהם לנחש תשובה ולא להשאיר סימון ריק – שכן כך יש להם 25% סיכוי לסמן במקרה את התשובה הנכונה ולקבל ניקוד מלא, לעומת 0% סיכוי אם הם לא מסמנים בכלל.

    נדגיש כי הניסיון שלנו מראה שהרבה ילדים נוטים לבזבז זמן רב במהלך המבחן על ההתלבטות איזו אות (א/ב/ג/ד) הכי כדאי לנחש. ברור כי מאחר שמדובר בניחוש, הרי שאין הבדל הסתברותי בין ניחוש האות א’ למשל לבין ניחוש האות ג’ – ולכן ההתלבטות הזו של הילדים גובה מהם זמן יקר ולשווא. כדי למנוע זאת, ההמלצה שלנו היא לסכם עם הילדים בבית מראש על אות קבועה אותה ינחשו אם הם יתקלו בשאלה שהם לא יודעים לענות עליה.

  3. לסמן סימון ייחודי ליד שאלה שאנחנו רוצים לחזור אליה – בשאלות שהילדים ניחשו את התשובה אליהן, נרצה להרגיל אותם גם להוסיף סימון ייחודי (למשל כוכבית) ליד השאלה, כדי שאם יהיה להם זמן בסוף המבחן הם יוכלו לחזור, לחשוב על השאלה מחדש, ואולי לשנות את תשובתם.
  4. שינוי תשובה שסומנה – כשמתחרטים על סימון תשובה במבחן אמריקאי מאוד חשוב למחוק באופן ברור את התשובה עליה מתחרטים, כדי שיהיה ברור איזו תשובה הילד/ה סימנ/ה. ההנחיה שלנו לילדים היא למחוק באופן ברור עם מחק או לחילופין לסמן איקס על התשובה עליה מתחרטים.
  5. הכנה מותאמת למגדר הילד/ה – אין לנו ספק שכל ילד/ה, בלי תלות במגדר שלו/ה, יכולים/ות להצליח במבחן המחוננים, ושהכישורים והיכולות הלימודיות והקוגניטיביות של הילד/ה אינן תלויות במגדר הילד/ה כלל. אך נשאלת השאלה – אם בנות מוכשרות בדיוק כמו בנים ויכולות להצליח במבחן המחוננים בדיוק באותו אופן, מדוע בעבר נרשם פער עצום בין כמות הבנים שאותרו כמחוננים לעומת כמות הבנות? למה בדרך כלל בפעם הראשונה כשהילדים ניגשים למבחן אמריקאי, אנחנו רואים שבנים מצליחים יותר?

    הסיבה לכך היא שבדרך כלל בנים מצליחים “לעבור הלאה” בשאלות שהם לא יודעים לענות עליהן, ואילו בדרך כלל בנות יותר נתקעות ומתקשות “לשחרר” את התרגיל, לעתים מטעמים פרפקציוניסטיים.
    המיומנות הזו – לזהות שמדובר בשאלה שאני לא יודע/ת לענות עליה, להחליט שמוטב שאנחש תשובה ולהמשיך הלאה – היא מיומנות שלרוב צריך לתרגל ספציפית יותר מול בנות, לפי הניסיון שנצבר לאורך שנים בתרגול בנים ובנות ולפי הנתונים בשטח.
    מחקרים שנעשו לאורך שנים מראים כי בנים נוטים יותר לקחת סיכונים ופחות להסס במצבים חדשים או לא מוכרים, ואילו בנות נוטות להיות יותר מחושבות ועל כן נתקעות בשאלות שלא מצליחות.

    בעבר משרד החינוך ערך אפליה מתקנת לבנות, אך היום כשכולם מתכוננים כבר אין צורך בכך: מהרגע שקמו מכוני הכנה למבחן המחוננים, לאט לאט נוצר איזון בין כמות הבנים שאותרו כמחוננים לבין כמות הבנות, שכן בזכות ההכנה המקדימה לקראת מבחן המחוננים נוצר מצב שיוויוני יותר כך שכל הילדים, בלי תלות במגדר שלהם, לומדים לתרגל את המיומנויות השונות הנדרשות כדי להצליח במבחן המחוננים.