האם כדאי לי להשקיע את הכסף?

התשובה היא: כן. ההשקעה זניחה והרווח הוא כפול. רכישת כל אחת מחוברות ההכנה, או אפילו רק מבחן מחוננים לדוגמא מאפשרת לחשוף את הילד או הילדה שלכם לסוג המבחן, לאופי השאלות ולרמתן. עצם החשיפה היא בעלת ערך אדיר ותאפשר לילדים להגיע למבחן האיתור כשהם רגועים יותר וחרדים פחות.

מעבר לזה, אם תקבלו תשובה כי שווה להשקיע היות ויש לילד או לילדה שלכם סיכוי טוב לעבור את המבחן – אז תשקיעו בכיף כי תדעו שאתם לא משקיעים את כספכם בלומדות או בקורסי הכנה לשווא. לעומת זאת, אם התשובה שתקבלו היא שלילדכם או ילדתכם אין סיכוי גבוה לעבור את המבחן – לא תשקיעו כספים מיותרים בהכנה מיותרת ומלחיצה וכך תחסכו עוגמת נפש גם מעצמכם ובעיקר – מילדכם.

האם כדאי לי שהילד/ה שלי יאותרו כמחוננ/ת?

כן! במשרד החינוך קיים אגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים, והמערכת הציבורית מספקת חינוך למחוננים בהיקף שאין כדוגמתו בעולם. תקציב משרד החינוך לטיפוח ילדים מחוננים עומד על עשרות מליוני שקלים בשנה וגדל בהתמדה. ישנה גם תוספת של שעות תקן לכל כיתת מחוננים בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים. ילדים מחוננים יכולים להשתלב בכיתות מחוננים מיוחדות המשולבות בבתי ספר רגילים, או ללמוד בכיתה רגילה ולהנות מימי העשרה שבועיים. כמו כן התוכניות למחוננים כוללות חוגים המתקיימים בשעות אחר הצהריים. שפע התקציבים, ההעשרה וההשקעה היא סיבה מרכזית שהורים רבים עושים מאמץ כביר במטרה שילדם יאובחן כמחונן.

מי נחשב למחונן ומי למצטיין?

ילדים הנמצאים באחוזונים 97-100 , כלומר ה- 3% העליונים – מאותרים כמחוננים. ילדים הנמצאים בין אחוזונים 93-97 מוגדרים כמצטיינים. גם ילדים מצטיינים נהנים מהשקעה תקציבית גדולה, מהעשרה ואפילו ומימי שליפה בערים מסויימות בארץ.

האם האחוזון הוא גם תלוי מיקום גאוגרפי?

בעבר היה משרד החינוך מבצע חיתוך אחוזונים לפי ערים אך לאחרונה נוהל זה בוטל וכיום כל הארץ מתפקדת כמקשה אחת לצורך פילוח אחוזונים (למרות שהם טוענים אחרת).